ד"ר הדס מלכה הכהן

הילד במרכז העשייה החינוכית

ד"ר הדס מלכה הכהן
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

שנת לימודים חדשה היא גם ציון דרך להתחלה חדשה, לחשיבה חדשה ולעשייה חדשה. העמדת הילד במרכז העשייה החינוכית תלויה במתן מענה הולם והתייחסות דיפרנציאלית והוליסטית לכלל הצרכים שלו (הפיזיים, הרגשיים, החברתיים והלימודיים). ההתייחסות לילד כמכלול והמעשה החינוכי כתהליך המתרחש בכל רגע ורגע הם התשתית לקידום והעצמה אישית של הילד. השגת מטרה זו לה אנו מייחלים אינה תלויה רק במוסד החינוכי אלא גם בשותפות ההורית.. להלן מספר המלצות בסיסיות לגננות, מורים והורים לילדים בכל קבוצות הגיל מהגן ועד לתיכון. 

1.    דאגה לרווחה הפיזית של הילדים. ארוחת בוקר – בגיל הצעיר חשוב שהגננת/ המורה תגלה ערנות ובמידה וילד לא מגיע עם ארוחה תפנה את תשומת לב ההורים לחשיבות ארוחה מזינה כתנאי לתפקוד תקין במסגרת הלימודית. הורים בררו עם ילדכם אלו מזונות הם מעדיפים מבין מספר אפשרויות של ארוחות מזינות שתציגו בפניהם (כמו לדוגמא, כריך גבינה/חומוס/טונה/נקניק) ולא ממתקים כתחליף. בגיל הבוגר אם הילד לא אוכל ומדובר בדיאטה הסבירו לילד  כי דיאטה ללא פיקוח יכולה להיות הרסנית מבחינה בריאותית, ועל-כן צריך שתעשה על-ידי דיאטנית במסגרת קופת חולים או גורם פרטי. שינה מספקת- הסבו את תשומת -הלב לחשיבות בשינה מספקת, כתנאי לתפקוד תקין במסגרת הלימודית. רצוי שתקדישו לזה התייחסות במסגרת מפגשי הבוקר בגן הילדים או שיעור בשעת מחנך ואסיפת הורים . ככלל, שתפו את ההורים בכל מידע  הנוגע לבריאות ילדם.  
2.    גילוי ערנות, קשב ואכפתיות כלפי הילדים. בתקופה זו של תחילת שנה, הילדים חווים קשיים במעבר מהחופשה אל מסגרת של לימודים ובמיוחד כאשר מדובר בהסתגלות למסגרת החדשה (כמו גן, כיתה א’, חטיבה, תיכון). על-כן, היו רגישים גלו יחס של הבנה וסבלנות כלפי הילדים. זאת ועוד, לאורך כל השנה עודדו את הילדים לדיאלוג משתף ויומיומי. ילדים המתקשים להיפתח עודדו אותם על-ידי מתן דוגמא אישית וביטוי בדרכים שונות. כך לדוגמא, ייזמו מפגשים אישיים או פעילויות של הבעה באמצעות המילה הכתובה -או לחילופין ציור/יצירה ושיחה בעקבות הציור או היצירה. הדיאלוג עם הילד יעזור לכם להבין את עולמו וישמש עבורו אמצעי לפורקן – ותחושת  קירבה. 
3.    דאגה לעולמם החברתי של הילדים. עודדו את הילדים ועזרו להם ביצירת קשרים חברתיים באופן גלוי או סמוי. בדקו את מעמדם החברתי. כך לדוגמא, בגיל הצעיר- ערכו תצפיות על הילדים ובמידה ונראה כי ילד מתבודד ולא יוצר קשר עם הילדים או בוכה ומבקש את הוריו, גלו הבנה, שוחחו עמו ו”שדכו” לו חברים. חשוב גם שההורים יתעניינו בעולמו החברתי של ילדם. הורים, במידה וגילתם קושי, הפנו את תשומת ליבה של הגננת/מורה להשפיע על עולמו החברתי של ילדכם. ייזמו גם מפגשים חברתיים בין הילדים בשעות אחר הצהריים.
בגיל הבוגר- שימו לב אם הילד מתבודד או נתפס בעיני הילדים כ”ילד כפות”. ילד שהילדים עורכים עליו “עליהום”, משפילים אותו, מחרימים אותו, פוגעים בו פיזית ורגשית גם בעולם הווירטואלי. דווחו להורים ונסו להשפיע על-ידי פיתוח רגישות חברתית בקרב כלל הילדים ומתן תמיכה להתמודדות. למדו את הילדים כי שתיקה היא כהסכמה והזמנה להתעללות הבאה. – חשוב לדעת היכן נמצא הילד בכל רגע ועם מי מתרועע ומה עושה. האם מדובר בדמות שיכולה להוות עבורו מודל טוב או מודל רע. זכרו כי בגיל ההתבגרות לקבוצת הגיל השפעה רבה על הילד ועל-כן טפחו יחסים חבריים עם ילדכם ועם חבריהם, במטרה להכיר את עולמו החברתי ולסייע לו במידת הצורך בדרך ישירה או עקיפה.  
4.    ציוד הילדים – בארגז כלים לחיים ערכיים ונורמטיביים. פתחו ועודדו בקרב הילדים את היכולת לקבל סמכות, אחריות, סבלנות, סובלנות, רגישות חברתית, והתמודדות עם קשיים. למדו את הילדים אם באופן פורמאלי או בשיחה חברית  אלו התנהגויות יזכו להערכה מהסביבה ואלו התנהגויות אינן רצויות. חזקו או שרשו התנהגויות על-ידי הענקת מילה טובה על מעשה טוב ובצמוד לה הערכה בונה. מעשה שאינו רצוי שקפו לילד והובילו אותו לתובנות ומציאת דרכי פעולה חילופיות. 
5.    טיפוח הערכה עצמית חיובית  באמצעות גילוי החוזקות של הילדים והעצמתן. שימו לב דווקא לילד החלש, המתבודד, המופנם או זה המעורב בקטטות, ואמצו גישה של חשיבה חיובית. הסתכלו על “חצי הכוס המלאה” וחישבו כיצד ניתן למלאה. כך לדוגמא ילד מבודד חברתית אך מגלה אחריות וקבלת סמכות זמנו לו תפקיד הדורש גם אינטראקציה עם כלל התלמידים כמו למשל גזבר הכיתה. ילד המגלה מנהיגות שלילית ניתן לתעל יכולת זו על-ידי מתן תפקיד אחראי (אחראי חלוקה/איסוף חומרי עבודה, סיוע בארגון אירועים) ובדרך זו להתקרב אליו ולהשפיע. ילד הנוהג להכות המליצו לו על חוגים לאומניות לחימה. ילד המגלה כשרון מוזיקאלי הפנו אותו לחוג נגינה/ פיתוח קול/ תחרות כישרונות צעירים. 
6.    פיתוח תחושת מסוגלות עצמית. ספקו  לילדים חוויות של הצלחה על-ידי הצבת משימות מתאימות וברות ביצוע. עודדו אותם לגילוי יוזמות אישיות ואף הקדישו לזה זמן. – אפשרו לילדים להציג יוזמה אישית בתחילת הדרך או בתהליך. קיימו דיונים כיצד לקדם אותה ומה עוד ניתן לעשות. אל תחששו להטיל על הילדים (גם אלו הביישנים והמפונקים) תפקידים אחראיים לקראת בגרות ועצמאות. עשו זאת תוך עזרה וליווי בתחילת הדרך. כך לדוגמא, בקשו מהם להכין את שולחן האוכל ולפנות אותו, בקשו מהם לסייע בארגון אירוע כיתתי ולהתנדב למען הקהילה, למדו את הילדים לנהל קופה אישית מדמי כיס ולתכנן קנייה עתידית של מוצר, להגיש לקופאית את התשלום עבור קנייה, לשלם תשלום בבנק, וכו’. 
7.    הענקת יחס של כבוד והערכה, אנושיות, אמפטיה, דיבור בגובה העיניים כלפי הילדים  ויחד עם זאת העברת שדר של סמכות. במונחים מעשיים, התעניינו בשלום הילדים, שימו לב למצבי הרוח שלהם, התייחסו לשינוי בהופעה שלהם, ציינו ימי הולדת, חגגו הצלחות ואף התייחסו לכישלונות כהזדמנות לצמיחה. הקשיבו לילד, התייחסו באופן ענייני לדבריו ודעו  גם להציב גבולות. זכרו כי שדר של סמכות מושפע מאופי ההתנהלות וקווים אדומים ברורים לשני הצדדים. על-כן הצבת גבולות צריכה להיות עקבית, ריאלית וברת ביצוע הן מבחינת הילד והן מבחינת המבוגר.  
8.    העשרת עולמם של הילדים בידע עולם ומגוון חוויות שיש בכוחן לתרום להתפתחותם וקידומם. כמו למשל, יציאה למוזיאונים, ביקור במפעלים, הצגות, רכיבה על סוסים, טיולים, הרצאות מלומדות, מפגשים עם דמויות מוכרות ו/ או בעלי תפקידים בתחומים שונים (שחקנים, שרים, אנשי צבא, מדענים, כבאים, אסטרונאוטים, רבנים, וכו’). גם על ההורים החובה ליזום פעילויות העשרה שכאלה עבור ילדם ולא להטיל תפקיד זה רק על המערכת החינוכית. 
9.    פיתוח יכולת חשיבה עצמאית וביקורתית בקרב הילדים. עודדו את הילדים לחקור ולגלות ולא לקבל את הדברים כפי שהם וכ”גזירה משמים”. כך לדוגמא זמנו בפני הילדים נושאים הקשורים לאירועים שקרו במסגרת הגן/כיתה או אירועים מסדר היום הציבורי, ובקשו מהם לנקוט עמדה. הפנו את תשומת לב הילדים לפרסומות ומטרתן, תעמולת בחירות ומטרתה וכו’. עודדו אותם לגלות “ראש גדול”.     
10.    הבטחת אקלים של מוגנות. דאגו לעורר בילדים אמון. העניקו לילדים את התחושה שיש בסביבתם מבוגרים (גננת , מורה, הורים) אוהבים, תומכים, אכפתיים, רגישים ומעוניינים ברווחתם, קידומם ושלומם!!!! 

לסיכום, הדאגה לרווחה הפיזית היא התנאי הבסיסי ועל כן הוצבה בראש רשימת ההמלצות. לאחריה תבוא הפדגוגיה הטובה. פדגוגיה טובה היא תפיסת המעשה החינוכי באמצעות כל פעולה, אירוע יזום או מזדמן כאמצעי לשיפור האני הרגשי, החברתי, ההתנהגותי והאינטלקטואלי של הילד. 
גננות, מורים, והורים יקרים זכרו שכל פעולה שלכם או של כל מבוגר משמעותי אחר עושה רושם רב על הילדים ומשמשת כמודל. גלו הוגנות בבחינת “נאה דורש ונאה מקיים” וקבלו אחריות על כל פעולה. זכרו שהילד צופה בכם ולומד ממעשיכם. “קחו עמכם דברים” וזכרו אותם לא רק בימים אלו של תחילת שנה אלא הציבו אותם ככלי עבודה לאורך כל השנה. בידכם הכוח לעצב את פני הדור ועתיד החברה כולה!

כותבת המאמר: ד”ר הדס-מלכה הכהן, מרצה במכללה האקדמית לחינוך גבעת וושינגטון, מומחית לפדגוגיה, חינוך מיוחד וטכנולוגיות למידה.

* מטעמי נוחות הכתיבה בלבד, חלק מן הכתובים מנוסחים בלשון זכר, אך הם מתייחסים, כמובן, לגברים ונשים כאחד . אנו מאמינים בשוויון זכויות מלא ואיסור אפליה תעסוקתית.
*הדברים האמורים נכונים במקרים רבים, אך אין בהם בכדי להוות שידול, הכוונה או יעוץ אישי ומומלץ לבחון כל מקרה לגופו.
*כל הזכויות שמורות. נשמח לשתף ידע מקצועי זה עם כל מי שנזקק לו. עם זאת, אין להעתיק, לשכפל, ו/או לבצע בדברים האמורים כל שימוש אחר ללא אישור מפורש בכתב מטעמנו.

עוד מעולמות התוכן של סבתוש להשכרה

התחברות למערכת